לימודי קודש

"כשהאדם מתרומם לרעיונות עליונים, ומתאים את דרכיו על פיהם, במעמקי רוחו, הוא בא לשורש התורה, בצורתה העליונה, שמגמתה היא להרים את העולם לעליונותו המעותדת לו, וממילא כל מה שהוא לומד מפרטי תורה איננו דבר חידוש אצלו כי אם כמו הזכרה למה שיש כבר בכוחו". (אורות התורה פרק ו')

גמרא: 

על פי הבנתנו הבעיות שאנו נתקלים בישיבות תיכוניות בחוסר אהבה ללימוד הגמרא אינן נובעות מחוסר רלוונטיות של הנושאים הנלמדים לחייהם של התלמידים (שהרי ישנם מקצועות חול שאינם מתחברים כלל לחיי התלמידים ואעפ"כ אהובים) אלא מכך שהלימוד אינו ברור, וזאת בכמה מישורים:

1. מגמת הלימוד אינה מתלבנת בישיבה באופן מעמיק.      

2. התלמידים מגיעים חסרי יכולת להתמודד באופן עצמאי עם דף גמרא ובוודאי שרובם אינם מסוגלים ללמוד ראשונים במסודר, ולהבדיל בין הטפל למרכזי בביאור קושיה ותשובה, ונקודת החידוש שבדבריהם. 

3. הלימוד נעשה בדרך אשר אינה יוצרת בניית נושא שלם מסודר ומעמיק כך שלימוד מעורפל יוצר חוסר מוטיבציה והזדהות.      

4. העקרונות הנלמדים מנוסחים עפ"י המציאות הקדומה (כגון: בעל קורה ובעל חבית), ויש קושי אדיר להקיש, לאפיין, וליישם את המציאות כיום לאור העקרונות הללו.

לאור כך אופן הלימוד בישיבה:  

גמרא עיון: בכל מסכת ישנם מס' נושאים מרכזיים (כגון מסכת סוכה: שני הפרקים הראשונים ענייני סוכה, פרקים ג-ד ענייני ארבעת המינים, ופרק חמישי ענייני שמחה, תקיעות במקדש וכו' או בבא בתרא: שני פרקים ראשונים הלכות שכנים, פרק ג': חזקת ג' שנים, פרקים ד-ז ענייני קנין ומה כולל קניין פרקים ח-ט ענייני נחלות, פרק י ענייני שטרות). 

ראשית אנו לומדים בצורה כוללת על מבנה המסכת ומקומה בסדר בו היא נמצאת. אנו בוחרים פרק בו נוכל למצות נושא שלם (או מספר נושאים ע"פ גודל המסכת) ואותו לומדים בעיון תוך התמקדות במבחר סוגיות אשר יקיפו את מכלול העניינים באותו נושא. 

בכל סוגיה לומדים בצורה מסודרת את שורש הסוגיה, מחלוקות הראשונים, ההבנות השונות העולות בכל שיטה ושיטה והשלכותיהן. לאחר הבנת הסוגיה, אנו מאפיינים ומיישמים את העקרונות הנלמדים, עפ"י המציאות בימינו, וזאת ע"י לימוד שותי"ם - והצבת בעיות מציאותיות בהתמודדות התלמידים.                                                                                              

בנוסף, בסוף כל סוגיה אנו מסכמים במהלך ברור את לימודינו בתמצות. כך משיגים לימוד בהיר, מסודר ושגור. בסוף כל שנה כל תלמיד הוא בעל ידע בע"פ בכל סוגיה שלמדנו, כך נגיע להיקף ומיצוי נושא שלם. במהלך השנה כחלק מתוך יכולת הגילוי האישית של התלמיד נלמד כיצד לכתוב מאמר בנושא מהמסכת הנלמדת. בנוסף נלווה את לימוד המסכת בשעורים מחשבתיים על הנושאים הנלמדים.

גמרא בקיאות:  בכל שנה אנו מסיימים את המסכת הנלמדת בליווי חזרות מסודרות. הלימוד בבקיאות נלמד בסדר ערב ומתבצע ע"י חברותות בוגרות עם צעירות.   

תנ"ך בקיאותבכל יום כל תלמיד לומד שני פרקים בנביאים ובכתובים כך שבכל שנה (בנוסף ללימוד תורה של שניים מקרא ואחד תרגום) מסיימים את התנ"ך וכך כל תלמיד קונה היקף בכל התנ"ך. 

תנ"ך עיון: אנו משתדלים ללמוד בעומק תוך הבנת התהליכים הרוחניים, ומשמעותם המוסרית. במהלך השנה אנו מארחים במסגרת ימי עיון מרוכזים כותבי מאמרים ומגידי שיעורים ידועים בתנ"ך עפ"י סדר לימודנו. על ידי כך נוכל להעמיק יותר ובייחוד להפנים את המסרים ולהזדהות אתם.

אמונה: לימוד אמונה עוסק בהבנה מהי אמונה, משמעותם של חיים רוחניים ובהדרכה בבניית אישיות כוללת.